<h1>סמ"ג עשין דרבנן סימן ב'</h1>
<h2>דף קכט:</h2>
תניא בפרק אחרון דנדרים (פ"ז א') מי שהיה לו חולה בתוך ביתו ונתעלף וכסבור שמת וקרע ואחר כך מת, אם מת בתוך כדי דיבור אינו חוזר וקורע ואם אחר כדי דיבור חוזר וקורע קרע אחר (לשון רמב"ם אבל פ"ח ה"ח). ומסיק שם כל תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה ומקדש ומגרש וכן יש פרק יש נוחלין (ב"ב קכ"ט ב'). עוד (נדרים) שם אמרו [לו] מת אביו וקרע ואחר כך בתוך כדי דיבור נמצא שהוא בנו יצא ידי קריעה. [ובירושלמי (מו"ק דף י"ח א') גרסינן אמרו לו מת ראובן וקרע ואחר כך נמצא שהוא שמעון כבר יצא ידי קריעו]. מי שמתו לו מתים הרבה קורע קריעה אחת לכולן, היה בכללן אביו או אמו קורע על כולן קרע אחד ועל אביו ועל אמו קרע אחר (רמב"ם שם ה"ט). [אמרינן] בירושלמי (שם ע"ש) מי שמת לו מת וקרע עליו ואחר כך מת לו מת אחר, אם בתוך שבעה קורע קרע אחד כלומר די לו בראשון ואם לאחר שבעה מוסיף על הקרע הראשון כל שהו, מת לו מת שלישי אחר שבעה של שני מוסיף כל שהו וכן מוסיף והולך עד טיבורו, הגיע לטיבורו מרחיק שלש אצבעות וקורע, נתמלא מלפניו מחזירו מלאחריו (עי' רמב"ם שם ה"י). ותנו רבנן בפרק אלו מגלחין (כ"ו ב') אמרו לו מת בנו וקרע ואחר שבעה מת אביו או אמו אין די לו בתוספת אלא קורע קרע אחר (ע"פ רמב"ם שם) דאמר שמואל הלכה כרבי יהודה [בן בתירא] שאומר שם כן.
